ישראל ויוון - התחלה חדשה 

אני יושב על מרפסת בית הקפה "קפה-אין" הממוקם באיזור נחשב בחיפה, ישראל,  הנקרא "מרכז חורב". מקורו של השם "חורב" הוא אותו ההר, עליו עלה משה לקבל את עשרת הדברות. באיזור זה יש מרכז קניות קטן, כמה בתי קפה ובתי מגורים של מעמד הביניים. הקהילה מורכבת מתערובת של יהודים, נוצרים ומוסלמים. אני אוכל מוסקה, שותה ערק, שזה בעצם וריאציה מקומית של אוזו יווני, וצופה בעוברים והשבים שעוברים מולי. זה תענוג אחר הצהריים שאני הכי נהנה ממנו. חוץ מהשבת כמובן. אני יכול לראות מפה את הנמל, היכן שהרבה מהעובדים שם עוקבים אחר השורשים שלהם מאות שנה אחורה לסלוניקי.

בזמנים אלו יש הרבה ידיעות בחדשות לגבי היחסים המשתנים בין ישראל ויוון, ההסכם התלת צדדי בין ישראל, יוון וקפריסין. החלטתי ללמוד עוד אודות ההסטוריה של היחסים בין התרבות היהודית  לתרבות ההלניסטית. אנחנו כשבוע לפני פסח ואני מופתע לגלות איך למרבה הפלא מערכת היחסים בין שתי התרבויות החזיקה מעמד במשך מאות שנים.

ההשפעה ההלניסטית החלה בשנת 332 לפני הספירה כשאלכסנדר הגדול כבש את העולם, כולל שטחים נרחבים באיזורינו זה. שתי התרבויות התנצחו מידי פעם, אך בהרבה מקרים חלקו את אותם הערכים. רבים מהיהודים בזמנו לקחו על עצמם שמות יוונים, לבשו תוגות ואפילו מראה הטלית הושפע מהפסים היוונים. הסנהדרין היהודי, שהוא כמו בית המשפט העליון, הינו בעל מבנה יווני. כשהיהודים חוגגים את ליל הסדר, הם נוהגים להשען על צד שמאל במקום לשבת ישר, כמנהג האריסטוקראטיה היוונית. גם המילה "אפיקומן" היא מילה יוונית.

ההשפעה ההלניסטית התפשטה לכלול גם את הנצרות. כנסיית הקבר הקדוש, מקום מזבח גבעת הגולגולתא שבירושליים, נחשבת למקום הקדוש ביותר לנוצרים. הכנסיה האורטודוקסית של ירושליים היא כנסיה אורטודוקסית אוטוקפלית בתוך הקהילה הרחבה של הנצרות האורטודוקסית ובראשה הפטריארך של ירושליים.

אופי הקשרים המודרני בין שתי המדינות התעורר לחיים בלידתה של ישראל המודרנית בשנת 1948. יחד עם קובה, יוון היתה אחת מתוך שתי המדינות היחידות בעלות רוב נוצרי שהצביעו נגד תוכנית חלוקת פלסטין של האום. לאחר חתימת הסכמי שביתת נשק, שאישרו את השרדותה של ישראל לאחר מלחמת 1948, יוון הכירה במדינת ישראל ב 15 למרץ 1949, אולם ברמה הדיפלומטית  בפועל, לא הייתה שגרירות יוונית  בתל אביב. במשך שנים רבות יוון נחשבה כמאוד פרו-פלסטינית.

אולם מאז מאי 1991 היחסים בין שתי המדינות שודרגו מרמת ייצוג דיפלומטי לרמת שגרירויות.  בעוד שהיחסים בין שתי המדינות היו פחות מחמים בסוף המאה העשרים, מאז שנת 2008 הקשר ביניהן נהיה החזק ביותר במזרח התיכון. ישראל ויוון מחשיבות אחת את השניה כבנות ברית חזקות בענייני מודיעין צבאי, כלכלה ותרבות. שתי המדינות הן חלק ממשולש אנרגיה המיתחס לשאיבת נפט וגז מאתרים של ישראל וקפריסין, ואספקת המשאבים האלה למרכז אירופה בעזרת קו אספקה העובר דרך יוון. יחסי ישראל-יוון הושפעו מאוד על ידי היחסים בין ישראל לטורקיה. בחיפה נמצא מרכז ייצור האנרגיה המרכזי של ישראל, וגם הנמל הגדול ביותר. ישנן הערכות שבעתיד יגיע המסחר באנרגיה עד כדי שלושים טריליון דולר.

החיפושים המשותפים של ישראל וקפריסין אחר נפט וגז התמקדו באתר "לוויתן" הנמצא מערבית לחיפה. זה היה גורם חשוב עבור יוון מתוך הקשרים החזקים שיש לה עם קפריסין, המשתתפת השלישית בהסכם התלת צדדי. היוונים מעוניינים להרחיב את הכלכלה שלהם אל מדינות המערב ורואים בישראל אמצעי להשגת מטרה זו.

אז מה יהיה בהמשך? יוון רואה את ישראל כמקור אנרגיה אמין ובטוח לשנים הקרובות, בתוך האיזור הסוער הזה של העולם. ישראל רואה את יוון כמעבר למסחר במזרח הים התיכון. הלואי שמערכת היחסים הזו תשגשג.

השבוע הודיעו שישראל וטורקיה מתקרבות לשיתוף פעולה בין שתי המדינות. לטורקיה יש עניין רב במשאבי האנרגיה הנמצאים לחופיה של ישראל, כיוון שזה יפחית את התלות שלהם ברוסיה לגבי צרכי האנרגיה שלהם. ראש ממשלת ישראל הביע בטחון בכך שההסכם יהיה מוכן בתוך שישים יום.